אני זוכר טיול אחד פעם… הייתי סביב גיל שבע, ויצאתי עם הורי כהרגלנו לטיול בטבע ביום שבת. זה היה באביב, באזור היפה שבין כפר קרע

זה לא היה בדיוק מדבר. הייתי קורא לזה ערבה. הגבעות מנוקדות השיחים חלפו לידי במהירות לאורך הכביש, שהתעקל אל עבר כפרים ומקדשונים קטנים בצידי הדרך.

ואז היא התיישבה לידי. ככה מתחיל כל סיפור טוב, לא? כמה יפה שהמציאות יכולה לעלות על כל סיפור. שהרפתקאות החיים יכולות להתעלות מעל כל דמיון.